Archive for category: שו"ת עם הרב חיים אידלס

שאלה

רכשנו דירה בקבוצת רכישה (אנחנו היזם), רכשנו כקבוצה מקבלן גוי, שירותי בנייה מקיפים שאמורים לכסות גם עבודות בלתי צפויות מראש.
במעלה הדרך, הוא עיכב אותנו משמעותית מה שהביא אותנו לעלויות נוספות של שכירות וביקש המון כסף תוספות למרות שהחוזה בנינו היה כזה שאסור לו לבקש. ובכל זאת שילמנו לו כקבוצה כי הרגשנו כבולים אליו.
היום שהוא לקראת סיום הבנייה אני מתחיל להבין שככל הנראה הוא צפוי לעשות טעות בתכניות הבנייה ובמקום לשים לי חלון סטנדרטי הוא עתיד לבנות לי חלון הזזה גדול עם מנגנון חשמלי.
האם אני צריך להתריע בפניו על כך או שאני יכול להנות מהטעות? מניח שאם אני אשתוק והוא יסיים את הבנייה הוא לא ירצה לתקן את זה.

תשובה

במסכת חולין (צד.) שמואל אמר: אסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעתו של עובד כוכבים. ומבואר שאסור למכור לגוי בשר בחזקת כשרה והוא באמת בשר טריפה, וכך נפסק בשו"ע (חושן משפט (סימן רכח סעיף ו): אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם, כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח. אף אם הוא עובד כוכבים, לא ימכור לו בשר נבילה בחזקת שחוטה. בבא קמא (קיג:): אמר שמואל: טעותו מותרת, כי הא דשמואל זבן מכותי לקנא דדהבא במר דפרזלא בד' זוזי, ואבלע ליה חד זוזא. רב כהנא זבן מכותי מאה ועשרים חביתא במאה, ואבלע ליה חד זוזא, אמר ליה: חזי דעלך קא סמיכנא. רש"י: טעותו – היה חייב לו לישראל וטעה בחשבון דליכא חילול השם: לקנא דדהבא במר דפרזלא – מזרק של זהב בחזקת של נחושת: ואיבלע ליה זוזא – ועוד טעות אחרת, שעיכב זוז מדמיו, והטעהו בחשבון שלקח ג' במקום ד': ואמר – רב כהנא לכותי חזי דעלך סמיכנא אינו מונה אותם כדי להוציא עצמו מן החשד. לישנא אחרינא, כותי אמר ליה לרב כהנא, חזי דעלך סמיכנא זו שמעתי.
ברמב"ם (גזלה ואבדה פרק יא ג ד ה) : אבידת הגוי מותרת, שנאמר (דברים כ"ב ג') אבידת אחיך, והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם, ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, ובמקום שיש חלול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה, ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום.

שאלה

יש מנהג בבית הכנסת שלנו לעשות קידוש בליל שבת, האם יש להקפיד ליטול ידיים אחר הקידוש על מנת לקיים "קידוש במקום סעודה"?

תשובה

מנהג זה הוא מנהג קדום שמופיע בדברי הרמב"ם, והמ"ב (סי' רס"ט) כותב שאין לבטל אותו כי הוא מנהג גאונים. אולם כיום בארץ ישראל לא נוהגים את המנהג הזה, ודו"ז בהר צבי (או"ח סי' קנג) כתב שמחוץ לירושלים מי שרוצה לנהוג את המנהג יכול לנהוג. אבל המנהג הקדום היה שקטן שותה מהיין או אדם שנשאר לאכול בבית הכנסת והמקדש יכול לקדש שוב לבני ביתו על מנת להוציאם ידי חובה, שכן לא יוצא ידי חובה בקידוש זה אם אינו אוכל שם.

שאלה:

בשבת הקרובה שני בניי יהיו בר מצוה, האם לברך פעמיים "ברוך שפטרני" או פעם אחת בלבד?

תשובה:

פעמיים, כי אחרת אתה משנה ממטבע שטבעו חכמים שהנוסח הוא "מענשו של זה", ולא "שלהם", כך פסק מרן הגרש"ז (הלי"ש פכ"ג אות מא).

שאלה

האם ניתן לעשות סוכה מדפנות בד, כפי שנמכרות היום?

תשובה

מרן השו"ע (או"ח תרל י) פסק כי "אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים אע"פ שקשרן הטוב, זמנין דמינתקי ולאו אדעתיה והוי ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה". אמנם כל זה דווקא ביריעות שנקשרות באופן מסוים כך שיכולות להינתק ברוח מצויה. אבל היריעות הנמכרות היום שמחוברות אל מוטות הברזל למעלה ולמטה, כך שהן מתוחות היטב, ולצד זה גם נקשרות בצידיהן – ודאי ניתן לשים אותן לסוכה לכתחילה. והיו שהקפידו להוסיף 'לבוד' לשם ההידור, כך שעד הגובה המינימלי של דפנות (עשרה טפחים – 80 ס"מ) תהיה מחיצה כך שבין חלקיה יהיו פחות מג' טפחים (פחות מ 24- ס"מ).