Archive for category: שו"ת עם הרב חיים אידלס

שאלה

האם ניתן לברך ברכת האילנות בלילה? ומה הדין לגבי שבת?

תשובה

אם ניתן לראות את הלבלוב היטב, כגון שיש תאורה באותו מקום או שאור הלבנה חד ובהיר- ניתן לברך גם בלילה (ציץ אליעזר יב כ).
לגבי שבת ידועה הנהגת המקובלים שנמנעו מלברך בשבת משום שכל עניין ברכה זו היא העלאת נשמות ובירור ניצוצי הקדושה, ושאין ראוי לעשות כן בשבת, ולכן נמנעו מכך. ועוד הוסיף הכף החיים (רכו ס"ק ד) שישנו חשש שמא יטלטל האילנות או יתלוש מהם פרחים להריח בהם.
אך משורת הדין ודאי ניתן לברך ברכה זו בשבת, ובמיוחד למי שחושש שמא יאבד את ההזדמנות לברכה. ולגבי טעמי הכף החיים הלא יודעים אנו כי אין איסור להריח מפרחים המחוברים לאילן, ולא חששנו שמא יבוא לתלשם, וממילא הוא הדין בשעת ברכת האילנות.

שאלה

האם יש מקור לכך שמי שזורק פירורים נהייה עני ח"ו?

תשובה

מרן בשו"ע (סי' ק"פ) כתב שאפילו שמותר לאבד פירורים הפחותים מכזית זה קשה לעניות. ומקור הדברים בכמה מקומות בש"ס (ברכות נב:, פסחים קיא:, חולין קה:), ומסופר שם שהמלאך הממונה על העניות רצה להעני אדם אחד ולא הצליח בשום אופן, עד שאותו אדם אכל לחם על גבי עשבים וחשב המלאך שמכיוון שהאדם לא יאסוף את הפירורים מבין העשבים ואנשים ידרכו על הפירורים הוא יהפוך את האדם לעני. אבל אותו אדם עקר את העשבים עם מעדר והשליך את העשבים עם הפירורים לנהר. וגם בזוהר (פ' רמד:) כותב שמי שזורק פירורי לחם יהא נע ונד ויהא עני ולא ימות מהעולם עד שיצטרך לבריות. ובספר תומר דבורה, שהוא ספר מנהגי החת"ס, כותב שהחת"ס היה אוכל את פירורי ברכת "המוציא" כסגולה לזכרון (ועיין הוריות יג:). ובשמירה על הפירורים יש גם תיקון לעוון קרי (יסוד יוסף אות כ"ב).

שאלה

מה הדרך הנכונה לנהוג בעניין נטילת ידיים קודם הסעודה לאחר שהאדם התפנה?

תשובה

מרן השו"ע (קס"ה, ה') התייחס לשאלה זו ונתן ב' אפשרויות, כשהשנייה שבהן לא רלוונטית ולכן נציין את הדעה הראשונה שאותה פסק מרן בשם רש"י שהביאה מרבו- רבי יצחק בר יקר; לאחר שהאדם התפנה יטול ידיו עם מעט מים, ינגבן ויברך "אשר יצר". ולאחר מכן יטול ידיו ברביעית מים מתוך כלי, כדין נטילת ידיים בכל סעודה, ויברך כרגיל "על נטילת ידיים". ובעקבות פסק זה נהג מרן הגרש"ז ליטול ידיו אחר שהתפנה שלוש פעמים לסירוגין ישר מהברז, וניגב ידיו ובירך "אשר יצר", ולאחר מכן נטל ידיו כדין נטילה לסעודה. וטעמו משום שנטילת ידיים מזרם הברז עולה כנטילת ידיים לסעודה רק בדיעבד גדול, ובזה יצא ידי כל הספיקות.
אולם מרן המ"ב הביא בשם הפוסקים שברכת "אשר יצר" אינה נחשב כהפסק משום שהיא לצורך הסעודה, וממילא אפשר לכתחילה ליטול ידיו כדין נטילת ידיים לסעודה- רביעית מים בכלי, ולברך "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר" ולאחר מכן לברך "המוציא" ולאכול. והגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א מעיד בספרו תשובות והנהגות (ח"א סי' קס"ח) שגאון אחד סיפר לו שראה את החפץ חיים בעצמו נוהג כך, וכן נהג גם מרן החזו"א.
ויש עצה נוספת שמובאת בבא"ח (פ' קדושים) שיטול ידיו כהרגלו ויברך "אשר יצר". ולאחר מכן ייגע במנעלו או במקום עם זיעה שמחייב בנטילת ידיים- ואז ייטול ידיים ויברך "על נטילת ידיים".
לסיכום, ישנן ג' דרכים; א. ליטול ידיים מהברז, לנגב ולברך "אשר יצר" ולאחר מכן ליטול ידיים מכלי ולברך "על נטילת ידיים". ב. ליטול מכלי ג' פעמים על כל יד ולברך "על נטילת" ו"אשר יצר" ולאחר מכן לגשת לאכול. ג. ליטול ידיים בכלי, לנגב ולברך "אשר יצר", ולאחר מכן לגעת במקום שמחייב בנטילה, וליטול שוב ידיים בברכה עבור הסעודה.

שאלה

האם מותר לשווק מכונות למכירת סנדוויצ'ים ושתיה במקומות שאינם מברכים, הרי הדבר נחשב להכשלה שלהם באכילה בלא ברכה?

תשובה

יש בזה מחלוקת, אך גדולי הדורות התירו, מכיוון שהדבר נעשה במכירה ולא במתנה. אולם העצה בזה היא שבעל המכונה ידביק עליה שלט עם ברכה ראשונה ואחרונה, ובזה הוא יוצא ידי כל השיטות.

שאלה

אנו שוהים בנופש בחו"ל עד אחר ט' באב, מה הדרך הנכונה לנהוג לגבי המצעים המכובסים?

תשובה

המנח"י (ח"י סי' מ"ד) והצי"א (חי"ג סי' ס"א) התייחסו באריכות רבה לשאלה זו של מצעים המכובסים כאשר אנשים מתארחים במלון וכדומה. מסקנתם היא שמה שקיבלתם בתחילת שהותכם חדר נקי ומכובס הוא מכח העובדה שכך נוהגים בשירות החדרים בכל מלון ובית הארחה. אמנם מחובתכם להודיע בקבלה שאין ברצונכם לקבל יותר שירות חדרים עבורכם עד לאחר תשעה באב, ואף לא לכבוד שבת קודש, כפסק מרן המשנה ברורה בשם האחרונים.

את המצעים הנקיים שקיבלתם עליכם להוריד לרצפה ולדרוך עליהם מעט עם גרביים על מנת שלא ייחשבו למכובדים. אמנם המעיין בדברי הפוסקים יראה שכתבו להניח את הבגדים על גבי האדמה באופן שיתלכלכו מחול, אך קשה לומר לאנשים לעשות כן היום. לכן יש להקפיד על כל פנים לבטל את הגיהוץ והכיבוס של המצעים, ולא לעשות חוכא וטלולא מהיתר זה.

והיה ובלא ידיעתכם החליפו את המצעים וכדומה ניתן להשתמש בהם לאחר דריכה כמו במצעים הראשונים. וכל האמור הוא למתארחים, אך לבעל המלון ובית ההארחה מותר להחליף מצעים עבור כולם ללא חשש, ורק אסור להביא מצעים חדשים לגמרי (להורות נתן ח"ז סי' ל"ח). כמו כן, ודאי שאסור לבעל המלון לכבס את הבגדים המשומשים, אם לא שייגרם לו הפסד כלכלי גדול שאז נתיר לכבס על ידי גוי (שם).